כשאני מהרהר על תקופתי בישיבת ברונוי, אני מתמלא בתחושה עמוקה של הכרת תודה וחמימות. כבר מההתחלה, עוד לפני שהגעתי לישיבה, הרגשתי את החסד והמסירות המגדירים את המקום הזה. ההנהלה עשתה כל שביכולתה כדי להבטיח שאוכל ללמוד בישיבה, וסידרה את שכר הלימוד שלי כדי שאוכל להתמקד בלימודים מבלי לדאוג לדאגות כלכליות. הייתה לכך השפעה עמוקה עליי, אך זו הייתה רק תחילתה של המסע יוצא הדופן שעתידה לחוות שם.
כשהגעתי לישיבה, הייתי חדש בעולם חב"ד, וחשתי גם התרגשות וגם תחושה מסוימת של חשש. מההתחלה קיבלתי תמיכה בכל שלב. התחלתי בשיעור ג' בישיבה קטנה, שם הרגשתי מהר מאוד שאני יכול להביע בגלוי את שאלותיי וחששותיי בפני הנהלה. הם הנחו אותי בתשומת לב רבה, והשקיעו זמן ומאמץ כדי להבטיח שאתקדם, לא רק בלימודים, אלא גם בהתפתחות האישית שלי.
אחד הדברים החיוניים שלמדתי בברנוי היה איך ללמוד באמת. לימדו אותי איך לנתח טקסטים, איך לכתוב סיכומים (סיכומים) ביעילות, וחשוב מכל, איך לגשת ללימוד בתשוקה ובבהירות. וכשזה הגיע לחסידות, תחום חדש לחלוטין עבורי, נדהמתי מההשקעה של הישיבה בסיוע לי להבין ולהעריך את הלימוד הזה. זה אפשר לי למצוא חיבור אליו שעדיין מזין אותי היום.
במעבר לישיבה גדולה, היה לי בסיס איתן לבנות עליו. האווירה החסידית בישיבה הייתה כה מעוררת השראה עד שהמשכתי לצמוח, הן מבחינה אינטלקטואלית והן מבחינה רוחנית. השיעורים, ההתוועדויות, תשומת הלב של הנהלה והרמי״ם, כמו גם השיחות המעמיקות שניהלנו, מילאו תפקיד מהותי בהכשרתי ובהתפתחותי. החמימות והכנות של ההנהלה, המחויבות האמיתית שלהם לעבודת השם, הותירו עליי רושם עמוק. זה זרח בכל אחת ממעשיהם, ודוגמתם נתנה לי השראה לחיות חיים של אמת ומסירות.
מעורבותם של השלוחים והקמפיינים שלהם הוסיפה אנרגיה ומוטיבציה יוצאות דופן לחווייתי. בין אם באמצעות שינון טקסטים או השתתפות במנצחים, עודדו אותי להיות חלק ממשהו גדול, משהו קונקרטי, שהביא מימד חי ודינמי ללמידה ולצמיחה שלי.
כיום, כמורה לילדים צעירים, אני יכולה לומר בוודאות שדרך ההוראה שלי והערכים שאני מעבירה להם מגיעים ישירות מתקופתי בברוני.
אני גם מעורב בבית חב"ד, שם אני מלמד שיעורים שבועיים ומשתתף בחגיגות חגים, ואני יודע שהמחויבות והמוטיבציה שלי נובעות ישירות מכל מה שספגתי במהלך שנותיי בישיבה.
היבט חשוב נוסף של שהותי בברוניי היה ההזדמנות ללמוד ספרות. תמיד ריתק אותי הכתיבה, והישיבה אפשרה לי לגלות את האמנות הקדושה הזו. כיום, אני גאה לומר שאני סופר, וזאת בזכות הלימוד וההדרכה שקיבלתי בברוניי. המיומנויות שרכשתי שם העשירו את חיי והפכו לחלק בלתי נפרד משירותי להשם.
כשאני חושב על ברונוי, תחושה עמוקה של הכרת תודה וחמימות ממלאת אותי. ישיבה זו היא, ותמיד תישאר, מקום של אמת, חסידיות וחסד אמיתי. הלימוד שקיבלתי שם ממשיך להדריך אותי מדי יום, ואני אהיה אסיר תודה לנצח על ההשפעה שהייתה לה על חיי.
תודה לך, ברונוי, על כל מה שנתת לי. מי ייתן ותמשיך להיות מקור אור עבור רבים אחרים.
